לרוע המזל, הפעולה הכירורגית המתבצעת במסגרת הניתוח, מובילה לא רק להשפעה חיובית, אלא גם מגדילה את הסיכוי לסבול ממגוון רחב מאוד של תופעות לוואי ואפילו מסיבוכים שיכולים להיות מסוכנים.
סיבוכים הקשורים להליך הכירורגי
בדומה לכל ניתוח באשר הוא, גם ניתוח מעקף תריסריון לא חף מסיבוכים הקשורים לפעולה הכירורגית עצמה. הכוונה היא למשל לסיבוכים שונים הקשורים לחומרי ההרדמה ולעצם פעולת ההרדמה, לדימום מאסיבי, זיהום באזור הניתוח, התפתחות של קריש דם מסוכן ועוד. בנוסף לכל אלה, ישנו סיבוך אופייני שנחשב למסוכן במיוחד, הקשור ספציפית להליך הניתוחי המתבצע במסגרת ניתוח מעקף תריסריון והכוונה היא בעיקר לדלף מאזורים שונים במערכת העיכול.
את הקיבה של המנותח למשל, מקטינים במידה רבה מאוד ולאחר הסרת החלק הארי של הקיבה, מהדקים את הדופן הנותרת באופן הרמטי באמצעות סיכות כירורגיות מיוחדות כשהדבר נכון גם בנוגע ליתר חלקי מערכת העיכול בהם בוצעה הפעולה הכירורגית. דליפה מכל אזור שבו ישנה סיכה או שקיים בו תפר לאורך מערכת העיכול, מהווה סכנת חיים.
הסיכון לדליפה מושפע בעיקר ממידת המיומנות של המנתח כשסך הכול שיעור הדליפה נע בן 0.7% ל- 4%. בנקודה זו יש לציין כי שיעורי התמותה לאחר ניתוח מעקף תריסריון נעים בין 0.6-1.4 אחוז, השיעור הגבוה ביותר מבין כל הניתוחים הבריאטריים.
גזים ושלשולים לאחר הניתוח
הופעת גזים ושלשולים הם תסמינים שכיחים מאוד לאחר ניתוח מעקף תריסריון, שיכולים לגרום למבוכה וחוסר נעימות. הגזים נוצרים כתוצאה ממזון לא מעוכל שמגיע למעי הגס, שם הוא עובר תהליך של תסיסה על ידי חיידקי המיקרופלורה. גם השלשולים הם תוצאה של תת הספיגה ושל מעבר המזון המהיר במעי.
במהלך הזמן לומדים המטופלים כיצד להתמודד עם התופעות וכיצד לשנות את הרכב המזונות שלהם על מנת להימנע מגזים ושלשולים. במידת הצורך, ניתן לשקול לעשות שימוש בתכשירים שונים למיצוק הצואה ולהפחתת מידת החומרה של השלשולים.
ירידה אגרסיבית מדי במשקל
בקרב קרוב לחמישה אחוז מהמנותחים יש לבצע בשלב מאוחר יותר ניתוח נוסף מטעמים כאלו ואחרים. אחת הסיבות בגינה יש לבצע ניתוח נוסף לאחר הניתוח הראשון היא ירידה חמורה מדי במשקל. כשמצב זה מתרחש כתוצאה מתת ספיגה חריפה מדי, ניתן להגדיל את המקטע של המעי שבו עובר המזון, על מנת לשפר את הספיגה.
חסרים תזונתיים
הסיבוך השכיח ביותר של הניתוח בא לידי ביטוי בחסרים תזונתיים שונים כשלמעשה ניתוח זה גורם לשכיחות הגבוהה ביותר של חסרים תזונתיים מבין כל הניתוחים הבריאטריים. בין היתר מדובר על החסרים התזונתיים הבאים:
- חסר בברזל – חסר בברזל הוא החסר השכיח ביותר לאחר ניתוחים בריאטריים באופן כללי. החסר מתפתח לאחר ניתוח מעקף תריסריון כתוצאה מירידה בהפרשת החומצה בקיבה שכן הירידה בהפרשת החומצה גורמת להאטה של תהליך הפיכת הברזל לצורה הזמינה לספיגה בגוף. בנוסף לכך, הברזל נספג בתריסריון ומעקף התריסריון גורם לפגיעה חמורה בספיגת המינרל. שכיחות החסר משתנה מאוד ומושפעת בעיקר מהטיפול שמקבלים המנותחים. ללא טיפול יופיע חסר בקרב מאה אחוז מהמטופלים תוך מספר שנים לאחר הניתוח.
- חסר בוויטמין B12 – חסר בוויטמין B12 מתרחש בעיקר לאחר ניתוחים הגורמים לתת ספיגה. תהליך הספיגה של הוויטמין הוא תהליך מורכב ביותר, המתחיל כבר בקיבה, כאשר הוויטמין נפרד מהחלבונים אליהם הוא קשור במזון. ההיפרדות מתאפשרת הודות לחומציות של הקיבה וכאשר הפרשת החומצה נפגעת, היפרדות הוויטמין מהחלבונים אליהם הוא קשור נפגעת גם כן. כמו כן הספיגה של הוויטמין מחייבת היקשרות שלו לפקטור האינטרינזי בתריסריון ותהליכים נוספים שנפגעים בעקבות הניתוח. חסר זה ניתן לתיקון בעיקר באמצעות זריקות B12 שישה חודשים לאחר הניתוח ולאחר מכן אחת לשנה בהתאם לתוצאות בדיקות הדם.
- חסר בוויטמין D – החסר מתפתח בעיקר על רקע הפחתת הצריכה של הוויטמין, פגיעה בספיגה התקינה שלו בתריסריון ובמעי הדק הקריבני וירידה בספיגת השומנים. בין חמישים לשישים אחוז מהמנותחים סובלים מחסר זה (לאחר ניתוח מעקף תריסריון), הנחשב לחסר השני בשכיחותו בקרב מנותחים בריאטריים.
- חסר בוויטמינים מסיסים בשומן (A, E ו- K) – הפגיעה בספיגת השומנים גורמת להתפתחות של חסר בוויטמינים מסיסים בשומן.
- חסרים נוספים – מפאת קוצר היריעה נציין על קצה המזלג כי לאחר ניתוח מעקף תריסריון שכיחים גם כן חסר בחומצה פולית (בעיקר על רקע צריכה מועטה של ירקות ופירות), חסר בוויטמין B1 (בעיקר על רקע הקאות מרובות, פגיעה בספיגת הוויטמין וירידה בצריכה שלו), אבץ, ויטמין B5 וויטמין B6. חסר בחלבונים ושומנים נחשב לייחודי לניתוח מעקף תריסריון.