ניתוח מיני מעקף קיבה הוא טיפול הרזיה לפרסקופי האידיאלי עבור אנשים המתקשים לרדת במשקל ולשלוט בתיאבון. בהליך זה, המטופל ממשיך לראות שיפור בתוצאות עם כל יום שעובר לאחר ההליך.
הליך זה פותח במקור בשנת 1997 על ידי ד"ר רוברט רוטלדג', וצבר פופולאריות בשנים האחרונות. בהליך זה, מוקטן גודל הגיבה, וכמות המזון אותה יכלה מטופל לאכל, מוגבלת. ההליך מפחית אף את ספיגת המזון באמצעות עקיפתו, וכרוך בפחות סיכונים וסיבוכים בהשוואה להליכי קיצור קיבה אחרים.
צעדי ניתוח מיני מעקף קיבה
הבטן מחולקת לשתי שקיקים, שקיק עליון ותחתון. בהליך זה, החלק התחתון של המעי הדק מתמזג לכיס העליון הקטן יותר. יצירת כיס קיבה קטנה יותר, המחזיקה בכמות מזון הקטנה מגודל של כוס, מסייעת להשגת תחושה מלאה יותר במהירות גבוהה יותר, ובסופו של דבר ניתן לרדת במשקל מהר יותר.
באמצעות הניתוח, הכיס הקטן העליון מתחבר לחלק התחתון של המעיים, והאוכל אינו מתפרק, נספג או מעובד במערכת טרם יציאתו מהגוף. הליך מהפכני זה מתבצע בשיטה לפרוסקופית. כלומר, מבוצעים ארבעה או חמישה חתכים בבטן. מנתח מיומן משתמש בטכנולוגיה החדשנית הבטוחה ביותר הקיימת לביצוע טיפול הרזיה כירורגי זה. עם חילוק הקיבה, המזון זורם לתוך הבטן כמו ב'אמבטיה קטנה' ולאחר מכן עוקף את הקיבה עד המעיים, ותהליך עיכול נורמאלי מתרחש בחלק המעי שנותר.
הכנה לפני הטיפול
לפני ביצוע ניתוח מיני מעקף קיבה, המנתח מחנך את המטופלים לגבי הסיבוכים, למרות שהם נדירים, הקשורים להליך. בנוסף, הוא מלמד את הסיכונים הקשורים באורח חיים שאינו בריא, לסובלים מהשמנת יתר.
לא עודף המשקל בלבד הוא הגורם לתחושת תשישות והשפעה על הבריאות הכלית, הרגשית, הפיזית והנפשית, אלא קיימת סכנת נזק בלתי הפיך לעצמות, למפרקים ולשרירים. המטופל לומד את כל הכלים להם הוא זקוק על מנת להתחיל בהצלחה אורח חיים בריא ולהגיע למצב חיובי יותר של תפקוד המוח.
לפני שניתן יהיה לאשר את ההליך, המנתח מבצע בדיקה מקיפה של בריאותו הכללית של המטופל. הוא בודק היסטוריה רפואית ודן במטרות ויעדי הטיפול. המטופלים צריכים להיות מודעים לכך שניתוח מיני מעקף קיבה מבוצע רק כשהמטופל מבין לחלוטין את הצורך בהפסקת ההרגלים המזיקים, ומוכן להתחיל באורח חיים בריא הכולל אכילת ושתיית מזון מזין ולבצע פעילות גופנית קבועה על מנת לשפר את תוצאות הירידה במשקל.
יתרונות ניתוח מיני מעקף קיבה
בשל פשטות ההליך, הוא כרוך בפחות סיכונים בהשוואה לניתוחי קיבה אחרים. בהליך זה, המטופל מפחית כשמונים אחוזים ממשקלו העודף; הירידה במשקל נמשכת בצורה בריאה ותקינה לטווח הארוך.
הליך זה פותח במטרה להפחית את זמן ניתוח קיצור הקיבה, לפשט את ההליך ולהפחית את הסיכונים. המחקרים האחרונים מוכיחים כי זה הוא הליך קצר, המוביל לירידה בטוחה במשקל, עם שיעורי סיבוכים פחותים בהשוואה לניתוח מעקף קיבה. כלומר, בהליך זה מאבד המטופל כמות משקל זהה להליך ניתוח קיבה אחר, בהליך פחות מסובך, עם פחות סיכונים ועם תקופת התאוששות קצרה יותר.
סיכונים וסיבוכים
הסיכונים היחידים, הנדירים הכרוכים בהליך זה הם התרחשות מצב חמור של חומצה, היות והשקיק הקטן ושארית הקיבה עדיין מחוברים למעיים, ויתכן שמיצי קיבה יעברו במורד המעיים לתוך הכיס החדש.
הסיבוכים זהים לניתוח מעקף קיבה רגיל, או לכל הליך כירורגי אחר, ונעים בחומרתם מקטנים למשמעותיים. הסיבוכים הקטנים כוללים בקע באזור הניתוח, כיבים וזיהומי חתכים קטנים. הסיבוכים המשמעותיים מתרחשים בדרך כלל במהלך שלושת השבועות הראשונים לאחר הניתוח, וכוללים דליפות נוזלים, תסחיפי ריאה ומגבלות תנועה. סיבוכים אלו צריכים להיות מטופלים באופן מיידי על ידי המנתח. לפני הניתוח המטופל לומד את ההכרה בסיכונים, בסימנים ובתסמינים של סיבוכים אלו, כך שיוכל לנקוט בפעולה מיידית.
התאוששות מניתוח מיני מעקף קיבה
לאחר הניתוח, המטופל יחוש מעט כאבי בטן, במיוחד באזור החתכים, ויידרש ללון בבית החולים ולעיתים יישאר במשך יום נוסף אחד למעקב. עם השיבה הביתה, הוא יתבקש להקפיד על דיאטה נוקשה הכללת מזון נוזלי ורך בשבועיים הראשונים לאחר הניתוח.
התזונה לאחר הניתוח כוללת חלבון רך, מים, מזון בצורת מחית ומרק, ויש להקפיד על הוראות המנתח להשגת תוצאות טובות ובטוחות. לאחר שבועיים ניתן לאכול יותר מזונות רכים ופחות מזונות בצורת נוזלים, אך בכמויות קטנות.
לאחר חודש ניתן לשוב למזונות רגילים, אך המטופל מתבקש להקפיד על תזונה חדשה הכוללת יותר חלבון, ירקות ופירות. גודל הבטן קטן בהרבה כעת, ואין מקום למזון מהיר. יש למקסם את כמות החומרים המזינים בכל מנת מזון.
התמודדות עם כאבים
בדרך כלל אינם גורמים לבעיות, אך בשבועות הראשונים המטופל יחוש כאב, במיוחד כשהוא מניע את פלג גופו העליון. ניתן לשלוט היטב בכאבים עם תרופות. מומלץ לנוע מעט מידי יום לאחר הניתוח. בימים הראשונים, התנועה כוללת טיולים קצרים מסביב לבית. לאחר שבוע, מומלץ לצאת פעמיים ביום לטיולים של עשרים דקות. בהדרגה, מומלץ להגביר את הפעילות הגופנית אך להקפיד על הוראות המנתח.
ככל שהמטופל יורד יותר במשקל ומסתגל לתזונה מופחתת קלוריות, הוא עשוי לחוש עייפות. יש להתמודד עם העייפות בשלב זה, שכן היא תחלוף. שגרת פעילות גופנית סדירה מסייעת לגוף להסתגל למצב החדש.
אולי יעניין אותך גם:
