נתונים חדשים התומכים בהליכים כירורגיים
למרות שה-FDA שוקל את הרחבת הסטנדרטים שלו לגבי קיצור קיבה לבני נוער בגילאי 14 עד 17, כיום מאושר ההליך למבוגרים בלבד. לא קיים איסור על ביצוע ההליך בקרב ילדים ובני נוער, אך הוא נחשב כשימוש מחוץ להתוויות, ומהווה מקור לוויכוחים נוקבים בעולם הרפואה.
אך נתוני מחקר חדש עשויים לסייע בהעברת הדיון לטובת הניתוח. כשמשווים אותו לתוכניות דיאטה ופעילות גופנית, ניתן להפחית עם ניתוח בריאטרי משקל בכמות של פי עשר לאחר שנתיים. המחקר, שפורסם באוקטובר 2010 בכתב העת של איגוד הרפואה האמריקאי, הוא הראשון מסוגו המשווה בין התערבויות התנהגותיות לירידה במשקל בנות העשרה, לבין ניתוח בריאטרי לקיצור קיבה.
במסגרת המחקר, חמישים בני נוער שסבלו מהשמנת יתר, בגילאי 14 עד 17, חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות. האחת קיבלה הכשרת ניתוח בריאטרי ותזונה שלאחר הניתוח, והשנייה קיבלה תוכניות אינטנסיביות לדיאטה ופעילות גופנית, ללא ניתוח.
שנתיים לאחר המחקר, משתתפי המחקר שעברו הליך קיצור קיבה, הפחיתו 76 קילוגרמים ממשקלם, ואילו המשתתפים שעברו הכשרת אורח חיים בריא הפחיתו בממוצע שבעה קילוגרמים ממשקלם, ולמעשה צברו אף מעט משקל נוסף במהלך תקופת המחקר.
אך האם נתונים חדשים אלו מצדיקים את סיכוני הניתוח?
שלא בדומה להליך מעקף קיבה או הידוק קיבה, הליך בריאטרי נחשב כפחות פולשני, והטבעת או השרוול סביב הקיבה ניתנים להתאמה או הסרה על ידי רופא. יחד עם זאת, עדיין קיים מספר שאינו מבוטל של סיבוכי ניתוח, ומחקרים מתעדים נתונים לפיהם אחד מכל שלושה מטופלים, נדרש לקבל ניתוח מעקב.
מנתחים בריאטרים באוניברסיטת קולורדו מסבירים שבני נוער יכולים לשמור את הטבעת או השרוול בקיבה למשך שישים שנים. הם סבורים כי בטיחות ההליך אינה מוכחת לחלוטין, אך אין ספק שניתוח בריאטרי חשוב ביותר כצעד טיפולי בהשמנת יתר מוגזמת בגיל ההתבגרות.
יחד עם זאת, הפעולה המספקת את התוצאה הטובה ביותר וארוכת הטווח ביותר, עדיין נותרה בגדר נושא לוויכוחים רבים. מדענים רבים מסכימים ומוסיפים שבני נוער צריכים להבין את הסבירות הגבוהה של הצורך בניתוח נוסף, כשהם שוקלים את ההחלטה אם לבצע או לא את הצעד.
אין צורך להמתין להפחתה במשקל
בהתחשב בפער המשמעותי בשיעורי הצלחת ניתוחים כירורגיים וטיפול בהליכים פחות משמעותיים, המחקר החדש עשוי להבהיר מעט את הסיבה בגללה רופאים טוענים שהליך בריאטרי הוא לעיתים האפשרות הטובה ביותר עבור בני נוער.
מנתחים בבית החולים לנוקס היל סבורים כי ללא טבעת או שרוול קיבה, ילדים הסובלים מהשמנת יתר, רעבים יותר. אין מדובר בחוסר כוח רצון להפחית במשקל או חינוך מתאים. זוהי עובדה שכשהם מנסים להפחית את צריכת הקלוריות שלהם, הם רעבים, ואינם מסוגלים להמשיך לטווח הארוך עם התנהגויות חדשות. המטרה צריכה להיות מניעת השמנת יתר באמצעות חינוך ומודעות, אך כשאלו אינם פותרים את בעיית המשקל, יש לטפל במצב בצעדים משמעותיים יותר.
תוצאות המחקר
סברה זו הוכחה כנכונה גם במחקר. למרות שבני הנוער בקבוצת אורח החיים עברו אימוני כושר גופני אישיים במשך החודש וחצי הראשונים של התכנית, על מנת לשמור על מוטיבציה, 12% בלבד מהם הצליחו לשמור על משקלם החדש לאחר שנתיים.
מחקר זה מוכיח בבירור את מה שיודעים כל בני הנוער הסובלים מהשמנת יתר והוריהם. דיאטה קונבנציונלית, פעילות גופנית ושינויי התנהגות חיוניים לטיפול בהשמנת יתר חמורה, אך לא תמיד הם מספיקים.
לעומת זאת, בני הנוער בקבוצת המחקר שעברה ניתוח ותוכניות חינוך המלמדות תזונה בריאה, הצליחו הרבה יותר. 84% מהם עמדו במטרת התכנית. מסקנת המדענים שביצעו את המחקר היא שכשמתערבים בהליך בריאטרי, משיגים שינוי פיסיולוגי, המלמד את הילדים כיצד להמשיך לשמור על התוצאות באמצעות תזונה ופעילות גופנית.