שאיבת שומן מהצוואר

עודפי שומן בצוואר עלולים להקנות לצוואר מראה עבה, גס ופחות אסתטי. מצבורי שומן בצוואר קשה מאד לצמצם בעזרת דיאטה או פעילות גופנית. הפתרון להשגת צוואר נטול עודפי שומן הוא ניתוח שאיבת שומן מהצוואר.

מהם עודפי שומן בצוואר ומדוע הם מפריעים?

עודפי שומן בצוואר הם מאגרי שומן המופיעים כרצועות שומן סביב הצוואר, סנטר כפול, ואף עודף שומן הגורם לצוואר כמעט להיעלם ולהיראות כאילו הוא חלק מהפנים.

עודפי שומן כאלה עלולים לפגום במראה החיצוני. הם עשויים לבגר ואף ליצור מראה שמן לאנשים שאינם בהכרח שמנים בגופם.

עודפי שומן אלה עלולים להפריע כאשר רוצים לענוד תכשיטים עדינים, ללבוש ביגוד חשוף כגון שמלת ערב, וכדומה.

הסרת עודפי השומן מסייעת ביצירת מראה צעיר, רזה יותר, פרופורציונאלי  ואסתטי יותר.

הגורמים להיווצרות מצבורי שומן בצוואר

עודפי שומן בצוואר נוצרים מסיבות שונות: גנטיקה, מבנה גוף, השמנה והזדקנות. לעתים מצבורי השומן עשויים להיווצר משילוב של כמה מן הגורמים.

ניתוח שאיבת שומן מהצוואר

ניתוח שאיבת שומן מהצוואר מסיר את עודפי השומן, ותורם ליצירת מראה פרופורציונאלי, אסתטי, צעיר ורזה של הצוואר.

ניתוחים אלו אינם מסייעים בהרזיה, אלא רק בהסרת מצבורי שומן מקומיים, וביצירת מראה אסתטי ופרופורציונאלי יותר במקום השאיבה.

לפיכך, ניתוחי שאיבת שומן אינם מתאימים לאנשים הסובלים מהשמנת יתר. הניתוח מתאים לאנשים בעלי מצבורי שומן במקומות קטנים וממוקדים.

ניתוחי שאיבת שומן מתאימים לאנשים בעלי משקל תקין, בטווח של עד 30% סטייה ממשקל זה.

הניתוחים מתאימים לאנשים שעורם עדיין גמיש ואלסטי ויוכל להתכווץ בחזרה לאחר הניתוח וליצור מראה מתוח וצעיר באזור המנותח.

לאנשים בעלי עור בתהליכי הזדקנות, עור יבש, רפוי, לא גמיש, דק או מקומט לא מומלץ לעבור את הניתוח, מכיוון שהעור לא יצליח להתכווץ ולהתאים את עצמו להיקפי הצוואר החדשים, יישאר רפוי ותלוי על הצוואר תופעה שלא תשפר את מראהו.

מנתחים פלסטיים ממליצים למטופלים עד גיל 50 לעבור ניתוחים אלה. לאחר גיל זה ההצלחה כבר פחות מובטחת.

כיצד מבוצע ניתוח שאיבת שומן?

לשם קבלת ההחלטה אודות הניתוח בדרך כלל ייפגש המטופל לפני כן עם הרופא המנתח לפגישה אחת לפחות. הרופא יבדוק את הצוואר ויקבע האם המטופל מתאים לניתוח שאיבת שומן או לא.

ביום הניתוח ירדים הרופא המנתח את האזור המיועד לניתוח, ולאחר מכן יסמן את המקומות מהם הוא מתכוון לערוך את שאיבת השומן.

לאחר שהמקום רדום, הרופא מבצע חתך קטן במקום ממנו תבוצע השאיבה. החתך בדרך כלל ייעשה במקום נסתר, כך שגם אם תישאר צלקת, היא לא תראה. מקומות אפשריים לביצוע החתך הם מאחורי האוזניים, או בקפל הסנטר.

אל החתך מחדיר המנתח מזרק עם מחט חלולה. בעזרת המזרק מחדיר המנתח נוזל מיוחד אל האזור המיועד. הנוזל, המכיל תמיסה של מי מלח, אדרנלין וחומר הרדמה. תמיסה זו ממיסה את תאי השומן והופכת אותם לנוזליים ונוחים לשאיבה.

לאחר מכן משתמש המנתח במכשיר מיוחד הנקרא קאנולה. המכשיר שואב את תאי השומן בכמות הרצויה. (כמויות השומן נמדדות בליטרים).

עם תום שאיבת השומן יחבוש המנתח את המקום המנותח בתחבושת אלאסטית שתסייע במיצוק המקום ובהאצת ההחלמה.

לאחר הניתוח

כבכל ניתוח, גם לאחר ניתוח זה עלולות להופיע תופעות כגון כאבים, נפיחות, שטפי דם ועוד. תופעות אלה אמורות לחלוף כעבור שבועות ספורים. בדרך כלל המנתח יצייד את המטופל במרשם לתרופות משככות כאבים כגון אופטלגין.

ההחלמה הראשונית אורכת מספר ימים בהם פוחתים הכאבים ויורדת הנפיחות. לאחר מספר ימים יכול המטופל לחזור לתפקוד תקין. לאחר מספר שבועות יראה המטופל תוצאות, כאשר התוצאות הסופיות ייראו בדרך כלל לאחר כשלושה חודשים.

ראו גם:

בודי טייט