ריפלוקס בא לידי ביטוי בעלייה של תכולת הקיבה לחלל הוושט. תופעה זו ידועה גם בתור "החזר קיבתי ושטי" מאחר והיא מלווה
בחדירה של חלקיקי מזון לצד מיצי העיכול העולים מן הקיבה לדרכי העיכול העליונות. אם יש לך תסמינים של מחלת החזר ושטי, המופיעים בתדירות של פעמיים בשבוע ויותר, ייתכן ואתה סובל ממצב רפואי המכונה מחלת ריפלוקס במערכת העיכול (GERD) .
מחלת רפלוקס שאינה מטופלת במועד, עלולה להחמיר ולגרום להופעת סיבוכים חמורים. מהם התסמינים האופייניים למחלת ריפלוקס, מהם הגורמים לבעיה וכיצד ניתן לטפל בה? על כך בכתבה הבאה.
מהם תסמיני מחלת ריפלוקס?
ריפלוקס חומצי יכול לגרום לתחושת צריבה לא נוחה בחזה שלך, שיכולה להקרין לכיוון הצוואר שלך. תחושה זו מכונה לעתים קרובות צרבת. אם אתה סובל מהחזר קיבתי ושטי חומצי, אתה עלול לפתח טעם חמוץ או מר בחלק האחורי של הפה. זה עלול גם לגרום לשאריות של מזון או נוזלים לעלות מהקיבה שלך אל חלל הפה ולהזיק לשיניים ולרקמות הרכות בפיך. במקרים מסוימים, מחלת רפלוקס עלולה גם לגרום לקשיי בליעה, או להופעה של בעיות נשימה, כמו שיעול כרוני או אסטמה. זאת הודות לחומציות של נוזלי המרה שעלולה לגרום להתפתחות של כיבים בדרכי הנשימה, בוושט ובחלל הפה.
מהם הגורמים העיקריים למחלת רפלוקס?
סוגר הוושט התחתון הוא רקמת שריר טבעתית הממוקמת בקצה הוושט. כאשר סוגר הוושט התחתון עובד כמו שצריך, הוא נפתח ומשתחרר בזמן פעולת הבליעה, ואז מתהדק ונסגר שוב בסופה. ריפלוקס חומצי מתרחש כאשר סוגר הוושט התחתון אינו מתהדק או נסגר כראוי. זה מאפשר למיצי עיכול ותוכן הקיבה לעלות אל הוושט.
כיצד ניתן לטפל במחלה?
כדי למנוע ולהקל על תסמינים של מחלת ריפלוקס, לעתים קרובות רופאים ממליצים למטופליהם לבצע שינויים בהרגלי האכילה או באורח החיים שלהם. הם עשויים גם להמליץ על נטילת תרופות ללא מרשם, כמו: נוגדי חומצה, חוסמי H2, או חוסמי משאבת הפרוטון. במקרים מסוימים, כשמחלת הריפלוקס חמורה במיוחד ואינה מגיבה היטב לטיפולים קונבנציונליים, הרופא עשוי להמליץ למטופל על ניתוח לטיפול במחלת ריפלוקס.
מהו ניתוח למחלת ריפלוקס? והאם הוא חיוני בכל מצב?
חשוב לציין כי ברוב המקרים, די בביצוע מספר שינויים באורח החיים ובתזונה, לצד שימוש בנוגדי חומצה, על מנת למנוע ולהקל על תסמיני מחלת ריפלוקס. אולם כאמור, לפעמים מתעורר הצורך בניתוח. ניתוח לריפלוקס עשוי להיות רלוונטי כאשר השינויים והתרופות אינם מספיקים כדי למנוע צרבות והתקפי ריפלוקס נוספים, או לחילופין – במידה והופיעו סיבוכים שונים בעקבות מחלת הריפלוקס. ישנם מספר סוגים של ניתוחים לטיפול בהחזר קיבתי ושטי המותאמים באופן פרטני לכל מטופל על פי מצבו וחומרת הבעיה.
כיצד מאובחת מחלת ריפלוקס?
אם הרופא שלך חושד שיש לך מחלת ריפלוקס, הוא או היא יבצעו בדיקה גופנית וישאלו על כל הסימפטומים שאתה חווה. הם עשויים להשתמש באחד או יותר מההליכים הבאים כדי לאשש את האבחנה או לבדוק האם נוצרו סיבוכים בעקבות המחלה:
- בדיקת בריום – לאחר שתיית תמיסת בריום, יעשה שימוש בצילום רנטגן לבדיקת מערכת העיכול העליונה שלך.
- אנדוסקופיה עליונה – במסגרת בדיקה זו, צינור גמיש עם מצלמה זעירה יושחל לתוך הוושט שלך כדי לבחון אותו ולאסוף דגימת רקמה (ביופסיה) במידת הצורך.
- בדיקת לחצים בוושט (מנומטריה) – בדיקה שבה צינור גמיש מושחל לתוך הוושט כדי למדוד את חוזק שרירי הוושט של הנבדק.
- ניטור חומציות בוושט – בבדיקה זו, מקלט שאוסף נתונים מוחדר לוושט כדי ללמוד אם ומתי חומצת קיבה נכנסת אליו.
אולי יעניין אותך גם:
