בעיית ההשמנה בארץ נחשבת למשמעותית למדי. גם אם הנתונים אינם גרועים כמו בארצות הברית, הרי שבהחלט תושבי ישראל מצמצמים את הפער ו"זוכים" תוך כדי כך בשפע של בעיות בריאותיות נלוות.
פתרון רפואי שהפך למקובל במלחמה בהשמנה הוא ניתוחי קיצורי הקיבה למיניהם ובראשם ניתוח השרוול. ניתוחים כאלה, המכונים גם ניתוחים בריאטריים, מגלים יעילות רבה כבר בתקופה הסמוכה לניתוח. אך מה קורה לאחר מספר שנים? האם המנותחים מצליחים לשמור על משקל תקין? מחקר ישראלי חדש בדק מהי השפעת קיצור הקיבה על הגוף לטווח זמן של חמש שנים. התקבלו תובנות ומסקנות חשובות.
הצלחה שלאחר הניתוח
על פי ממצאי המחקר, בקרב מרבית המנותחים (כמעט כולם) ישנה הצלחה טובה לניתוח, שנשמרת היטב בטווח זמן של כשנה. הצלחה של ניתוח בריאטרי מתקבלת כאשר המטופל מצליח להוריד יותר ממחצית המשקל העודף. תוצאה חשובה הנלווית לכך היא שיפור במדדים כגון לחץ דם, רמת כולסטרול, רמות סוכר בדם. למטופלים, אם כן, יש הוכחה טובה מאוד לכך שהניתוח הצליח והתוצאות המקוות התקבלו. לרוע המזל, בקרב לא מעט מנבדקי הניסוי מסתבר שעם הזמן ההצלחה שכבר הושגה הולכת ונשחקת.
אחריות הרופא ואחריות המטופל
לפני שנראה אילו מסקנות הופקו מהמחקר לאחר תקופת זמן של כחמש שנים, ראוי להתעכב על נקודה חשובה מאין כמוה והיא – אחריות הרופא ואחריות המטופל. רבים מהמנותחים, שעברו ניתוח בריאטרי, הם כאלה שניסו ולא הצליחו להפחית ממשקלם באמצעות דיאטות לאורך זמן. הפניה לניתוח נעשית ככל הנראה מתוך ציפייה שיתקבל פתרון חיצוני, כאשר האחראי להצלחה הוא הרופא המנתח. לדברי רופאים בכירים – אחריות הרופא היא להצלחת הניתוח ולשמירת בריאותו של המטופל, אולם למטופלים אחריות משלהם.
עורכי המחקר מסבירים שהתוצאות של השמנה חוזרת, לעיתים קרוב לרמת ההשמנה המקורית, מתקבלות בקרב מטופלים שלא מקפידים על כללי התנהגות נכונים. בדרך כלל מדובר במטופלים שלא מקפידים לקיים אורח חיים נכון מבחינה תזונתית ומבחינת פעילות גופנית. לא ניתן לראות בניתוח פעולה חד פעמית שפותרת את בעיית ההשמנה. אם לא נוהגים נכון, התיאבון חוזר, הקיבה מתרחבת והעליה במסת השומן היא רק עניין של זמן.
עליה שלאחר הירידה
המחקר, שנעשה בבית החולים בילינסון, התבצע בקרב מנותחים שרובם עברו את ניתוח השרוול, הנחשב לניתוח הבריאטרי המרכזי בישראל. בקרב קרוב לארבע מאות וחמישים מטופלים נמצא שלאחר שנה איבדו המטופלים בממוצע קרוב ל- 80% ממשקל היתר.
לאחר שלוש שנים ממוצע אובדן משקל היתר היה כשבעים אחוזים אולם לאחר חמש שנים התוצאות שהתקבלו היו טובות הרבה פחות. כעבור חמש שנים אובדן המשקל היה מעט יותר מחמישים אחוזים. מבחינה רפואית, ממוצע התוצאות עדיין בטווח התקין, שכן ירידה של 50% מהמשקל העודף נחשבת להצלחה, אולם אם המגמה הזאת נמשכת – הרי שמדובר במצב לא תקין כלל.
חשוב לשים לב לתוצאות נוספות מהמחקר – כ- 40% מהמטופלים שהשתתפו במחקר לא נשארו לאחר חמש שנים בטווח המשקל שעונה על הגדרת הצלחת הניתוח. כלומר, משקלם הלך והתקרב למשקל שלפני ההתערבות הכירורגית ויש גם כאלה שאף עברו את משקלם המקורי.
כאשר לוקחים בחשבון את העובדה שהתרומה של הניתוח במונחים של שיפור בריאותי, שיפור בלחץ הדם, ברמות כולסטרול וכן הלאה, מתפוגגת עם העלייה במשקל – חשוב לעשות הכל כדי למנוע את התופעה.
צריך להישמר מפיתוים
מסקנת המחקר הייתה שהניתוח נחשב למוצלח ביותר, ומשיג תוצאות טובות בקרב מרבית המטופלים לאחר תקופת זמן של עד שנה. לאחר מכן, ההצלחה נשמרת בתנאי שהחולה מקפיד להיצמד להמלצות, אוכל נכון, מתעמל ונשמר מפיתויים שמביאים מחודשת במשקל.
