בשנת 2012 התפרסם סיפורם של בני משפחה מטירה, שהגישו תביעה נגד בית החולים שבו עברה בת משפחה ניתוח לקיצור קיבה בשנת 2005. בכתב התביעה נטען כי חודש לאחר הניתוח הלכה המנוחה לעולמה על רקע זיהום שמקורו בניתוח עצמו.
בני המשפחה טוענים כי לא זו בלבד שאת הזיהום ניתן היה לאבחן בשלב מוקדם וכך להציל את חייה, אלא שאף אחד מהרופאים לא טרח לציין בפניה לפני הניתוח כי זיהום הוא אחד מהסיבוכים האפשריים ולא דאג לפרט בנוגע לתסמינים שיש להיות ערים אליהם לאחר הניתוח, שיש בהם כדי להעיד על זיהום.
זהו המקום להדגיש כי אמנם ניתוח לקיצור קיבה הוא ניתוח שכיח יחסית, המבוצע אלפי פעמים בשנה בישראל, אך בדומה לכל ניתוח באשר הוא, גם ניתוח זה עלול להסתבך וגם במקרים בהם הצוות הרפואי פעל ללא דופי ובהתאם לכל הפרוטוקולים המקובלים בתחום, עדיין ישנו סיכוי מסוים להתפתחות של זיהום באזור הניתוח.
החשיבות של העלאת המודעות
בשנת 2006 בוצעו בישראל עשרים ושמונה ניתוחים בריאטריים, בשנת 2010 קפץ מספר המנותחים ל-2762 ובשנת 2012 בוצעו למעלה מששת אלפים ניתוחים כשכמות הניתוחים ממשיכה לעלות גם בימינו אנו. מאחר ומדובר בניתוחים שהולכים ונהיים נפוצים יותר, הרי שבקרב הציבור הרחב מתחילה להתעורר במקביל התפיסה השגויה לפיה מדובר במעין ניתוח קסמים פשוט וחף מסיכונים.
אי לכך, חשוב מאוד לפעול לביטול התפיסה השגויה הזו ולעשות מאמצי הסברה שמטרתם להעלות את המודעות לסיבוכים האפשריים של הניתוח ולדרכים בהן ניתן לזהות את הסיכונים בזמן שהם מתרחשים.
הכוונה היא לא רק לסימנים שיש בהם כדי להעיד על זיהום, אלא לסימנים הכלליים שיש בהם כדי להעיד על סיבוכים מסוגים שונים כמו לדוגמה דימום בלתי פוסק או פגיעה עצבית, חסימה במערכת העיכול, דלף ממערכת העיכול ועוד.
הפחתת הסיכוי לזיהומים בעקבות ניתוח לקיצור קיבה
באופן עקרוני ישנו מגוון רחב של דרכים בהן ניתן לנקוט על מנת להפחית את הסיכוי לזיהומים בניתוח לקיצור קיבה, הקשורים למהלך הניתוח כשבין היתר מדובר במניעת היפותרמיה במהלך הניתוח, שמירה על אספקת חמצן אופטימאלית לרקמות ועוד. בגורמים אלו לא נעסוק במאמר זה שכן למנותח ישנה השפעה מינימאלית בלבד (אם בכלל) עליהם.
לעומת זאת, ישנן דרכים רבות בהן ניתן להפחית את הסיכוי לזיהום הנתונות לשליטתו המלאה של המנותח להלן:
- שמירה על רמת גלוקוז תקינה בדם לפני הכניסה לניתוח וארבעים ושמונה שעות לאחר הניתוח גורמת להקטנה משמעותית של הסיכוי להתפתחות זיהומים בשדה הניתוח.
- הימנעות מהגעה למצבי תת תזונה.
- הקפדה אופטימאלית על נטילת התרופות האנטיביוטיות במסגרת הטיפול המונע והימנעות מחריגה מהנחיות הרופא. ישנם חולים המחליטים על דעת עצמם להפסיק את נטילת התרופות האנטיביוטיות מתוך מחשבה שכבר אין טעם לקחת את התרופות לאור מצבם התקין. מדובר בטעות שעלולה לעלות להם בבריאותם.
- היכרות מעמיקה מוקדמת עם התסמינים שיש בהם כדי להעיד על התפתחות של זיהום.
- הקפדה על מעקב בהתאם להנחיות הרופא אחרי ההחלמה של הפצע הניתוחי ואחרי מצב הבריאות הכללי.
האם חום גבוה לאחר ניתוח בריאטרי בהכרח מעיד על זיהום?
עליית חום לאחר הניתוח נחשבת לתופעה שכיחה מאוד וברוב המקרים אין בה כדי להעיד על זיהום, אך בכל זאת חשוב שלא להקל ראש בתסמין חשוב זה. אם מדובר בחום המופיע בשלושת הימים הראשונים לאחר הניתוח, הרי שבדרך כלל המקור שלו לא יהיה זיהומי אך אם החום ממשיך מעל ארבעה ימים או מתפתח לאחר ארבעה ימים, הרי שרוב הסיכויים שמדובר בחום על רקע זיהומי.
מלבד זאת החום הגבוה יכול להיות תוצאה של דלף ממערכת העיכול, זיהום במערכת הנשימה ועוד. באופן כללי מדי שנה הולכים לעולמם יותר ישראלים כתוצאה מזיהומים שנרכשו בבית החולים מאשר שהולכים לעולמם נפגעי תאונות דרכים, קחו זאת לתשומת לבכם.
ראו גם:
